ברוכים הבאים לאתר החדש של הסרגל​
הסרגל - מיישרים קו עם הרצף
הקודם
הבא

בימים ההם בזמן הזה | מיכל פקטור

בימים ההם בזמן הזה | מיכל פקטור

שיתוף ב email
שיתוף במייל
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפסה

חנוכה – בימים ההם בזמן הזה

חנוכה הוא חג שמעורר אסוציאציות שמחות ונעימות אצל כולם. יש משהו מיוחד, חמים ומשפחתי, תחנת תדלוק בשגרה המבורכת שבין סוכות לפורים.

כולנו למדנו החל מגיל הגן על הניסים והנפלאות, על המכבים וגבורתם מול אנטיוכוס והיוונים.

את הסיפורים השארנו בראש בחלק שבו מאוחסן ההיסטוריה ונהנינו מהחגיגות של שמונת ימי החג.

מה יכול לקרות כשילד על הרצף לומד על חנוכה?

מתברר שלא כולם מצליחים לעשות את ההפרדה ולהשאיר את אנטיוכוס אלפי שנים מאחור.

שמעתי לאחרונה סיפור מאימא לילד בן 6 על הרצף בתפקוד בינוני שסירב ללכת עם כל המשפחה לשמחת ברית מילה בטענה שפרעה אמר שאסור לעשות ברית מילה.

הסיפור הזה על פניו משעשע אבל בתור אימא שצריכה לשכנע ילד לבוא לברית כאשר ברור לו שהולכים לעבור על גזרת המלך פרעה ופוחד לצאת לברית, העניין משעשע פחות.

בסופו של דבר האימא סיפרה לילד שהולכים ליום הולדת והוא התרצה והצטרף לשמחה.

למי שחשש מטעות דפוס או שהתבלבלתי בעובדות, אז נכון, אנטיוכוס הוא זה שגזר את הגזרות ולא פרעה אבל זה הסיפור שסיפר הילד וזה חלק מהסלט שמתרחש אצלו במחשבות.

בעוד שבוע יצטרף נבוכדנצר לסלט והוא יהפוך לעוד אחד משונאי ישראל ברשימה המבולבלת והמפחידה.

התופעה של ערבוב בין דמיון למציאות קיימת באופן טבעי ונורמלי אצל כל הילדים והחלפת אנטיוכוס בפרעה גם היא הגיונית עד גיל מסוים ומתקבלת בדרך כלל בחיוך ובהבנה.

הבעיה מתחילה כאשר הילד לא מסוגל לעשות הפרדה בין סיפור בעבר לבין המציאות העכשווית. הוא תופס את העבר וההווה כזמן אחד.

והנה עוד סיפר מהשטח שממחיש עד כמה הילדים לוקחים סיפורים מהעבר וחיים אותם בהווה.

לפני כמה שנים קבלתי טלפון מהמלווה בהסעה, שביקש שנצא לקבל את פניו כשהילד יורד מההסעה, כי הוא חושש שיש לו סכין בתיק.

יצאנו מבוהלים לקראתו ולחרדתנו, אכן שכן בתיק סכין. הילד לקח את זה לבית הספר כי רצה להיות יהודה המכבי וקרא: "מי לה' אלי".

הוא רק רצה להמחיש לנו את הנאמר: "בימים ההם בזמן הזה". כמובן שהנושא טופל וכל הכלים החדים למינהם נכנסו לארון סגור ומסוגר.

 לתשומת לב המורים

חשוב מאד להביא לידיעת המורים שכאשר מספרים סיפורים על מאורעות שהיו בעבר, הכרחי  להדגיש שזה היה פעם ושהמציאות היום אחרת.

אולי אפילו להדגיש כמה החרב מסוכנת ושאסור לגעת בסכין.

מבחינת הילד שרואה דמות מוערכת עם חרב, הוא שוכח לרגע את הסכנות שבסכין ורואה בזה חרב של גיבורים.

יתכן שכדאי לשקול במצב שהילדים ברמת תפקוד נמוכה, לבחור בסיפורים פחות דרמטיים ותמונות מתונות.

חשיבות הדיבור בשפה פשוטה ומובנת

בנוסף לקושי להפריד בין עבר להווה ובין מציאות לדמיון, הילדים על הרצף מתקשים בהבנת משמעות סמויה, ציניות או בדיחה.

הם מבינים את הפירוש המילולי של המילה ולא בהכרח מבינים את הכוונה אליה התכוון הדובר.

עלינו לשים לב לכך ולדבר אל הילד בשפה פשוטה ללא משחקי מילים או משפטים דו משמעיים.

במיוחד עכשיו בחנוכה סביב האש, נשים לב שאנחנו אומרות משפטים ברורים מאד וחד משמעיים בנוגע לחומרה של ההתעסקות עם האש.

אמירה כמו: "אסור לשחק עם אש" היא אמירה מובנת מאד עבורנו אבל הילד לא בהכרח מקשר בין משחק באש להדלקת גפרור.

בחזרה אל הבית פנימה

ובקפיצה מהעבר להווה. חג החנוכה הוא חג מאד משפחתי. את הנרות מדליקים יחד כל בני הבית, זהו חג ערבי לביבות ומפגשים משפחתיים.

בעבר כבר העליתי את ענין הקושי של חלק מילדי הרצף לקחת חלק בחגיגות, אם בגלל כמות האנשים הגדולה, הרעש והאורות ואולי אפילו ריח השמן של הסופגניות והלביבות.

היו עירוניות ושמנה לב אם הילד מרגיש בנח או לא. קבלו את הקושי שלו בהבנה ואל תכריחו אותו להגיע לאירועים שמלחיצים אותו.

מציאת פך השמן בתוכנו

חנוכה הוא חג האורים והניסים, חג בו מצאו פך שמן זית זך שדלק שמונה ימים.

גם עלינו לחפש את האור והנס קודם כל בעצמנו ולאחר מכן בסובבים אותנו, בני הבית הקרובים לנו ואחר כך באנשים במעגלים הרחוקים יותר.

לפעמים אנחנו מרגישות שהמשא כבד מדי וכבר אין כח. מרגישות כמו סביבון שמסתובב סחור סחור ונופל, זה בדיוק הזמן למצוא את האור שבתוכנו.

חשבי על כמה שאת אימא מדהימה, כמה את טורחת ומשקיעה במשפחה.

כמה את מתרוצצת ומתמסרת לילדך שעל הרצף. כמה את מתמרנת ממש כמו לוליין בין המשימות של החיים, כולך מסירות ואור.

את האור הזה את מקרינה ומשפיעה סביבך ועל ביתך.

חובה עלינו כאימהות לדאוג למלא את המצברים ולהקדיש לעצמנו זמן מיוחד עבורנו.

לעשות משהו שעושה לנו טוב וגורם לנו להנאה, כמו השמש בחנוכייה שמדליק את כל שאר הנרות גם אנחנו, נוכל להאיר ולהשפיע על אחרים.

לאחר שאת מרגישה מלאה באור אני מזמינה אותך להביט על ילדייך, אולי אפילו בזמן ההדלקה ולראות את האור המיוחד שבכל אחד מהם.

שלחי להם במחשבתך קרני אור וחום. את יכולה לדמיין את הקרניים בצבעים ובצורה שתרצי ולהרגיש חיבור, אור ואהבה.

מסר חשוב מהסביבון

בזמן שהילדים משחקים בסביבונים להבחין במסר חשוב שלומדים ממנו, כשמסובבים אותו לא רואים את האותיות, כשהוא מפסיק להסתובב אנו רואים שכתוב עליו "נס גדול היה פה".

ככה בחיים, מסובבים אותנו, מערבבים אותנו, מושכים אותנו לכל הכיוונים, דינמיקת החיים, דאגות, פרנסה, חינוך, בריאות ועוד.

אנו צריכות לעצור. להסתכל על החיים ולהגיד: "נס גדול היה פה."

החיים הם נס, הכל מדויק ונכון ולזכור ששום דבר לא מובן מאליו ולהודות.

אני מאחלת לכולנו שנזכה להרגיש את האור והנס שבנו ובסביבתנו

המשך חנוכה שמח ומאיר!!!

מיכל פקטור – מלווה ומאמנת לאמהות לילדים עם צרכים מיוחדים.

כדי להכיר יותר את מוזמנת להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלי לאימהות מיוחדות כמוך.

 

 

שיתוף כתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

תגובה אחת

  1. ואוווו איזו אישה מיוחדת…אני לא מתמודדת תודה להשם עם הניסיון הזה,אבל מרגישה שהחכמתי,שלמדתי דבר נוסף לחיים.
    את אישה גדולה וייזר כל כך הכתיבה המיוחדת והכתובה בשפה נעימה נוחה וברורה.בהצלחה רבה בהמשך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות אחרונות

הרשמה לניוזלטר שלנו

לקבלת המגזין החודשי של הסרגל ישירות למייל והצטרפות לעדכונים והטבות:

כתבות אחרונות
דילוג לתוכן