ככל שאנחנו מדברים יותר על אוטיסטים ומתארים את התחושות ואת התגובות שלהם למצבים שונים, כך אני שואפת יותר לשמוע את האוטיסטים עצמם. אלו שחווים ומרגישים את הדברים בעצמם ויכולים לשתף אותנו בחוויות האישיות שלהם.
כדי לשמוע על כך פנינו אל אלעד עם מספר שאלות. תודה אלעד על המענה המפורט ועל שנתת לנו להציץ לעולמך האישי ולו במעט. כך נבין טוב יותר את האוטיסטים שסובבים אותנו. חלקם אמנם יודעים להסביר את עצמם, חלקם בכלל לא.
שלום אלעד, ספר לנו מעט עליך – מי אתה?
שמי אלעד ואני בן 24, סטודנט לתואר ראשון בניהול לוגיסטיקה שנה ב' באוניברסיטת בר אילן. אני בן אדם מאוד חברותי זה מתבטא בכך שאני אוהב לעזור לאנשים/חברים במה שצריך. אני פעיל ברשתות כמו פייסבוק/אינסטגרם בהקשר המודעות לאוטיזם. ובנוסף פעיל, בעיקר בתקופה זו בנושא הסברה ישראלית באופן פרטני ברשתות. במשפחתי יש לי שני אחים הגדולים ממני, הם שואבים מהידע שלי בנושא אוטיזם. ובכלל אנו הכי מאוחדים תמיד, לא משנה באיזה מצב כל אחד נמצא.
איך ואיפה פגשה אותך המלחמה?
המלחמה פגשה אותי ביום שבת בבוקר בביתי, אחרי הערב שהתארחתי אצל אחותי עם שאר בני המשפחה לציון חג שמחת תורה. השבת השחורה ב-7 באוקטובר שאף אזרח ישראלי לא ישכח.
במהלך המלחמה נודע לי רק על סטודנט אחד שהייתי אתו במספר קורסים משותפים שנרצח במסיבה בנובה ליד עוטף עזה. לא הכרתי את הסטודנט לעומק אך הרגשתי עצב בליבי לשמוע את הבשורה עליו.
מהן התחושות והחוויות שלך בעת מלחמה?
התחושות שלי בשבוע הראשון של המלחמה הם: עצב, אכזבה מהתנהלות של הממשלה והצבא. אני תהיתי איך הגענו למצב הזה. אבל בעיקר הרגשה של כעס כלפי החמאס שהם ארגון טרור לכל דבר. מדינות העולם חייבות להתעורר, כי זה גם יכול להגיע אליהן.
בשבוע השני של המלחמה התמודדתי יותר טוב. הרגשתי שיפור במצב רוח והתרכזתי יותר בעשייה. התחלתי להתנדב במספר מקומות כמו באריזת והכנת מזון לחיילים. לתת סיוע, אפילו מענה טלפוני לבקשות של מזון או תרופות לתושבי עוטף והדרום. וגם מידי פעם לחפש משרות עבודה זמניות בכדי למלא את הזמן וגם לתרום.
האם אתה זקוק לתמיכה ועזרה מיוחדים בגלל היותך אוטיסט?
מבחינת תמיכה ועזרה מיוחדים ואפילו בהיותי אוטיסט בתקופה הזו – אינני זקוק. אבל בתקופת הקורונה הייתי במשבר שלקח לי זמן להתגבר עליו, ולאט לאט מצאתי את הדרך להתגבר בזכות העזרה המקצועית. בזכותה אני למוד ניסיון – כי תקופת הקורונה מזכירה לי גם את תקופת המלחמה. לכן אני יודע להתמודד גם עם המשבר הנוכחי של עכשיו.
אילו טיפים יש לך לתת למי שנמצא בסביבת ילד או בוגר על הרצף לגבי ההתייחסות שלו אליו?
תמיד לראות סימני אזהרה של מצוקה רגשית ולתת את המענה. ואם צריך לפנות לעזרה של איש מקצוע ולא להתבייש.
ממליץ להתעניין בשלומם, ואם שומעים מהם ש"אין מה לעשות בתקופה הזו" – אז להציע לעשות כמו דברים שהם אוהבים לעשות בדרך כלל. כמו להתנדב או לעבוד במשרה זמנית. אם יש חוגים אז לרשום אותם בכדי שתמיד יהיו בפעילות וכך פחות ישקעו בתקופה הזו.
מה אתה חושב על ההתמודדות של אנשים שאינם על הרצף עם החרדות ועם מצב החירום שנוצר לנו כאן?
דעתי בנוגע להתמודדות של אנשים שאינם על הרצף עם החרדות שקודם כל הם צריכים לטפל בעצמם בעזרה של איש מקצוע, כי זה לא יעזור להתייעץ רק עם חבר, מכר או קרוב משפחה. כי איש מקצוע יכול להקנות להם כלים בכדי להתמודד עם החרדות שלהם – ובעיני הכי חשוב לא להשפיע על אחרים עם החרדות בהשפעה מאוד רחבה כי בכל זאת צריך להתחשב גם באחרים.
עם מצב חירום שנוצר לנו אני ממליץ לאנשים שאינם על הרצף עם החרדות ולאנשים באופן כללי לא להיכנס לפאניקה, כי זה לא יקדם אותנו לשום מקום, רק לפעול בעשייה של עבודה, התנדבות ותחביבים שאתם אוהבים לעשות.
מה אתה מציע לאוטיסטים אחרים כדי לשפר את איכות החיים שלהם במצב המלחמה?
אני מציע לאוטיסטים אחרים שתמיד יהיו בפעולה של עשייה של התנדבות, עבודה, תחביבים וכל מה שעושה להם טוב. הכי חשוב לזכור שאתם לא לבד, כל המדינה נמצאת באותה סירה. ומי שמכם צריך עזרה של איש מקצוע בכדי לחזק את עצמכם בפן הרגשי – תעשו זאת בלי לחשוב יותר מדי , כשתנקטו בפעולות הללו זה ישפר את איכות החיים שלכם במצב המלחמה.
עם ישראל חי ואנו ננצח 
!!!!!!!
!!!!!!! החכמת אותנו אלעד! תודה רבה!
