ברוכים הבאים לאתר החדש של הסרגל​
הסרגל - מיישרים קו עם הרצף
Previous
Next

קבוצה – תמיכה שנותנת כח | מלכי גולד.

קבוצה – תמיכה שנותנת כח | מלכי גולד.

Share on email
שיתוף במייל
Share on whatsapp
שיתוף בווטסאפ
Share on print
הדפסה

קבוצה – תמיכה שנותנת כוח | מלכי גולד.

התמודדות משותפת יוצרת מכנה משותף בין אנשים שונים. כך מוצאים את עצמם במעגל אחד הורה צעיר לצד מבוגר, חרדי לצד מי שאינו כזה, אקדמאי מול מי שמזיע ביגיע כפיים – כאן קיים מכנה משותף אחד בלבד: התמודדות זהה.

בקבוצת תמיכה לילדים על רצף האוטיזם הילד המיוחד והחריג הוא בעצם הקו המאחד, המלכד והנורמלי בין כל משתתפי הקבוצה. יחד יכולים ההורים לשאוב כוח ותעצומות ולהמשיך את התמודדות החיים שלהם בצורה טובה יותר.

כדי לפגוש את קבוצת התמיכה מקרוב, ולראות את התועלת שלה, פנינו אל אפרת ישראלי, מרצה, ומדריכת צוותים בבתי ספר בעבודה עם ילדים על הרצף ברמות תפקוד שונות, מדריכת שילוב ומנחה קבוצות תמיכה לאימהות. בעלת וותק של 18 שנים בתחום.

מה תוכלי לספר לנו על קבוצת התמיכה אותה את מנהלת?

כמי שבאה במגע יומיומי עם הורים, אני חווה:

מחד – את הרצון והצורך להגיע יותר לילד, להמשיך את העבודה שנעשית בבית הספר ולקדם את הילד דרך ה"נישות" הביתיות.

ומאידך – את הקושי, את התסכולים ואת המשאלות.

לנוכח אלו עלה הצורך הגדול לאגד תחת קורת גג אחת את האימהות, ולתת להן עוגן רגשי ומקצועי כאחד. זה מה שהניע אותי לפתוח קבוצה בה נפגשות אימהות אחת לשבועיים, ומקבלות כלים מקצועיים מגוונים. בנוסף, עצם המפגש עם אימהות נוספות שחוות אף הן את אותם סוגי חוויות, מעניק ונותן כח.

מטרה חשובה לא פחות היא נתינת פינוק והנאה לאימהות. בכל מפגש דאגתי להעניק בצורה כזו או אחרת מאכלים וכיבוד מפנק בעריכה יפה, כדי להעביר לאימהות את המסר הבלתי מילולי: הילד והטיפול בו חשובים, אך את חשובה לא פחות, אמא.

למה, לדעתך, כדאי להורים להיות בקשר עם הורים אחרים? האם לא די לי בצרות של עצמי?

צרת רבים חצי נחמה, כך אמר מי שאמר.

בקבוצה מרגישים את המכנה המשותף – הילד.

בלי צורך "להתנצל" או "ליפות" את המציאות המאתגרת. הדבר מסיר עול גדול, והמשתתפות פנויות יותר לקבל אחת מהשנייה.

אך הרבה מעבר לכך – כל אדם מסגל לעצמו דרך התמודדות. האפשרות לשמוע, לקבל רעיונות וללמוד מאחרים נותן המון. שלא לדבר על מידע חשוב שמתגלה להורים לגבי זכויות שונות, דרכי עבודה נוספים או מטפלים שעזרו להם בדרכם.

הקבוצה מקילה ונותנת כוחות, ההרגשה היא שיש כאן אנשים נוספים שנושאים איתי את המשקל הכבד של הניסיון המיוחד. בקבוצה כולן נושאות יחד, מבינות אחת את השנייה, חוות את אותן חוויות ולומדות להודות כל אחת על הייחודיות של הילד שלה.

מהי האווירה  ומהם הנושאים המדוברים בקבוצה?

לכל מפגש קו מתווה. אני מטרימה ואומרת מראש את הנושא והתוכן בהם יעסוק המפגש, אך כמובן תמיד יש מקום לכל אמא להתחבר למפגש מהמקום האישי בו היא נמצאת ומהנושאים שמעסיקים אותה כרגע.

הרצאות יש הרבה, ובמפגשים שלנו חשוב לי שזה יהיה משהו אחר. לכן אנסה לתת נקודת חיבור לנושא המדובר על ידי חוויה אישית / יצירה/ אומנות/ סרטון / ניסוי חברתי וכדומה, שעל ידו אנו מגיעים לנושא המדובר ומסיקים ממנו את המסקנה לגבי המפגש הנוכחי.

לפני שהתחלתי את הסדנאות, תשאלנו את האימהות לגבי הנושאים שמעניינים אותם ובהתאם לכך בניתי את נושאי המפגשים.

בין הנושאים: ניצול הזדמנויות למידה בבית, כיצד נפתח תקשורת? גבולות – האם וכיצד? התמודדות עם האבחון, התמודדות של המשפחה הגרעינית והמורחבת עם הילד ועוד.

האם הקבוצה זקוקה לניווט על ידי איש מקצוע, אם כן מהי המטרה?

אם נדמה את המפגש לשיט, הרי איש המקצוע משמש כנווט, ובנוסף הוא משמש כחוט מקשר בין הנוכחים. תפקידו לתת מידע חסר, להדהד את הקולות, ולהנכיח את מה שעולה בשטח.

כשעולים נושאים מורכבים וטעונים יש צורך באדם נטרלי שרואה את התמונה 'מבחוץ', ויכול לאסוף את כולם ולהגיע יחד לחוף מבטחים. מאוד מרגש לראות כיצד נטווים קשרים בין האימהות בזכות הקבוצה ומתרחבים החוצה. בבחינת זה נהנה וזה נהנה עוד יותר.

את המפגשים אני מנחה בשיתוף עם עובדת סוציאלית.

האם ההשתתפות לא חושפת מידי את המשתתפים? אולי פוגעת בצנעת הפרט?

אחד מכללי הקבוצה הבלתי כתובים היא אתיקה –  מה שנאמר בחדר לא יוצא ממנו. תמיד ניתנת הבחירה לכל אחת לשתף או להישאר בינה לבין עצמה.

בשלבי התגבשות הקבוצה הבהרנו לכל מתעניינת שמדובר בתהליך משותף ומחייב. כי הקבוצה חווה יחד תהליך והוא מחייב קביעות. במציאות הקבוצות הללו יוצרות אקלים נהדר לשיתוף והכלה. כולן מבינות את כולן וההתמודדות המשותפת מפילה את הפערים.

האם תוכלי לספר משהו מעניין שנוצר בקבוצה?

באופן אישי אני מרגישה שאני גדלה ממפגשים עם אימהות מיוחדות כל כך. אימהות שבוחרות להתמודד עם הילד המאתגר שלהן בצורה מעוררת השתאות. לא פעם ולא פעמיים אני חונקת דמעות בגרון ואומרת בלב: "השם, תראה את הבנות שלך"! אשרי העם שככה לו.

במפגש הסיום כל אמא התבקשה לומר משפט אחד שהיא לוקחת מהמפגשים כצידה לדרך. המשפטים עוצבו והודפסו על מגנט וחולקו לכל האימהות. המגנט מוצמד על המקרר ומשמש כמקור להשראה אמיתית!

לסיום, סיפור מרגש: היות ונקודת ההשקה בין ההורים היא הילד המיוחד והוא בלבד, הקבוצות מגוונות מאוד. אחד הנושאים המדוברים הוא קבלת האבחון וההתמודדות אתו. כאן עלו במפגש מושגים של אמונה בבורא עולם, קבלת הניסיון וכדומה. אחת הנשים שהציגה את עצמה כלא מאמינה באלוקים, חוותה שינוי תפיסתי אדיר. היא הפנימה מי שלח לה את הניסיון והיא משוחחת עם אלוקים ושואבת כוחות מבורא עולם!

הקבוצות מתנהלות להורים בבית הספר שתילים בעידוד ההנהלה, ותודה לה על כך!

אמא, מאיפה את שואבת את הכוח?

אמא יקרה, גם את צריכה כוח לעצמך בשביל עצמך ובשביל הילד שלך. בין אם זו קבוצת תמיכה בנוכחות פיסית, בין אם זו קבוצה תמיכה וירטואלית, בין אם זה פינוק עצמי או זוגי או בכלל חוויות מיוחדות לכל המשפחה – לעולם אל תשכחי את עצמך. כי את חייבת אנרגיות בכמות גבוהה!

שיתוף כתבה

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp
Share on print

2 תגובות

  1. הלואי והייתי בקבוצה של תמיכה.
    לכאורה, זה מינימום להורה לילד על הרצף.
    במיוחד כשיש 2 –
    האחד נמוך מאד
    השני גבוהה במיוחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות אחרונות

הרשמה לניוזלטר שלנו

לקבלת המגזין החודשי של הסרגל ישירות למייל והצטרפות לעדכונים והטבות:

הרשמה לניוזלטר שלנו

לקבלת המגזין החודשי של הסרגל ישירות למייל והצטרפות לעדכונים והטבות:

דילוג לתוכן