תרופות שעלולות לגרום לנשירת שיער: מה חשוב לדעת לפני שמפסיקים טיפול
חלק מהתרופות הנפוצות עלולות לגרום לנשירה. איך מזהים את הקשר, למה אסור להפסיק לבד ומה אפשר לעשות.
כשמתחילה נשירת שיער בלי סיבה ברורה, מעטים חושבים לבדוק את ארון התרופות. ובכל זאת, לא מעט תרופות נפוצות עלולות לגרום לנשירה כתופעת לוואי, לעתים כמה חודשים אחרי תחילת הטיפול. הקשר הזה מפוספס לא פעם, גם על ידי המטופלים וגם על ידי הרופאים, דווקא בגלל הפער בזמנים. מצד שני, זיהוי של קשר כזה אינו סיבה להפסיק תרופה על דעת עצמכם. במדריך הזה נסביר איך תרופות משפיעות על השיער, איך מזהים את הקשר ואיך פועלים נכון.
איך תרופות גורמות לנשירה
רוב המקרים של נשירה שקשורה לתרופות הם מסוג טלוגן אפלוביום: התרופה, או השינוי שהיא גורמת בגוף, מעבירה חלק גדול מהזקיקים לשלב המנוחה, והשערות נושרות כעבור כמה חודשים. הנשירה מפוזרת על פני כל הקרקפת, ולא מופיעה כקרחות מוגדרות. ברוב המקרים היא הפיכה כשהגורם מטופל.
סוג אחר, מהיר וחד יותר, נגרם מתרופות שפוגעות בתאים שמתחלקים במהירות, כמו חלק מהטיפולים הכימותרפיים. במקרה כזה הנשירה מתחילה תוך שבועות ספורים מתחילת הטיפול ועלולה להיות נרחבת. גם כאן, ברוב המקרים השיער חוזר אחרי סיום הטיפול, לעתים במרקם או בגוון מעט שונים.
בנוסף, יש תרופות שמשפיעות על האיזון ההורמונלי, ואצל אנשים עם נטייה תורשתית הן עלולות להאיץ התקרחות שהייתה מתפתחת ממילא.
אילו סוגי תרופות נקשרים לנשירה
הרשימה רחבה, ולא כל מי שנוטל תרופה מקבוצות אלה יחווה נשירה. בין הקבוצות שנקשרו לנשירה אצל חלק מהמטופלים: חלק מהתרופות נוגדות הקרישה, חלק מהתרופות לטיפול באפילפסיה ולייצוב מצב רוח, תרופות מסוימות ליתר לחץ דם, תרופות מקבוצת הרטינואידים, תכשירים הורמונליים מסוימים כולל שינויים באמצעי מניעה, וכמובן טיפולים כימותרפיים.
גם הפסקה של תרופה הורמונלית, למשל הפסקת גלולות למניעת הריון, עלולה לגרום לנשירה זמנית, בדומה לנשירה שאחרי לידה. וגם עודף של ויטמין A, למשל מתוספים, נקשר לנשירה.
המידע על תופעות הלוואי מופיע בעלון לצרכן, אבל כדאי לזכור שהעלון מפרט תופעות אפשריות ולא צפויות. העובדה שנשירה מופיעה ברשימה אינה אומרת שהתרופה היא בהכרח הגורם במקרה שלכם.
איך מזהים שהתרופה היא הגורם
הרמז העיקרי הוא התזמון. אם הנשירה התחילה כשניים עד ארבעה חודשים אחרי התחלת תרופה חדשה, שינוי מינון או הפסקה של תרופה, יש מקום לחשוד בקשר. כדאי לרשום ציר זמן מסודר של כל התרופות והתוספים בחצי השנה האחרונה, כולל תכשירים ללא מרשם, ולהביא אותו לרופא.
במקביל, צריך לשלול גורמים אחרים שעשויים להופיע באותה תקופה. לא פעם התרופה החדשה ניתנה בגלל מחלה, והמחלה עצמה, החום או הניתוח הם שגרמו לנשירה. בדיקות דם לבלוטת התריס ולמאגרי ברזל ובדיקה אצל רופא עור עוזרות להבחין בין האפשרויות.
טעות נפוצה היא לחשוד דווקא בתרופה ותיקה שנלקחת כבר שנים, כשבפועל משהו אחר השתנה לאחרונה. ככלל, תרופה שנלקחת שנים ללא שינוי היא חשודה פחות.
הטעות הגדולה: להפסיק לבד
כשאנשים מגלים שהתרופה שלהם עלולה לגרום לנשירה, הפיתוי הוא להפסיק אותה מיד. זו טעות שעלולה להיות מסוכנת. תרופות ללחץ דם, לנוגדי קרישה, לאפילפסיה או לבריאות הנפש הן קריטיות, והפסקה פתאומית שלהן עלולה לגרום לנזק בריאותי ממשי, הרבה יותר חמור מנשירת שיער.
הדרך הנכונה היא לפנות לרופא שרשם את התרופה, לספר על הנשירה ולשאול אם יש חלופה מתאימה או אפשרות לשנות מינון. במקרים רבים קיימות תרופות חלופיות עם פרופיל תופעות לוואי שונה. ההחלטה צריכה להתקבל יחד עם הרופא, אחרי שקילת התועלת והסיכון.
גם כשמחליפים תרופה, השיער לא יחזור מיד. כמו בכל נשירה מסוג זה, לוקח כמה חודשים עד שהזקיקים חוזרים לשלב הצמיחה.
התמודדות עם נשירה בזמן טיפול כימותרפי
אצל מטופלים בכימותרפיה, הנשירה היא לעתים קרובות אחת מתופעות הלוואי הקשות ביותר מבחינה רגשית. בחלק מהמרכזים הרפואיים קיימת אפשרות לקירור הקרקפת בזמן הטיפול, שמטרתה לצמצם את כמות התרופה שמגיעה לזקיקים. השיטה אינה מתאימה לכל סוגי הטיפולים ולכל המטופלים, וכדאי לשאול עליה את הצוות המטפל לפני תחילת הטיפול.
במקביל, רבים בוחרים להתכונן מראש עם תספורת קצרה, כיסוי ראש או פאה רפואית. מומלץ לברר מראש מול קופת החולים והביטוחים מה הזכאויות למימון פאה. ההכנה המוקדמת מקלה מאוד את המעבר.
מה אפשר לעשות בזמן שממשיכים בתרופה
לא תמיד אפשר להחליף תרופה, ולפעמים הטיפול חיוני ואין לו חלופה טובה. במקרים כאלה עדיין יש מה לעשות. ראשית, כדאי לוודא שאין גורם נוסף שמחמיר את הנשירה, כמו מחסור בברזל או בעיה בבלוטת התריס, ולתקן אותו. שנית, רופא עור יכול להציע טיפול מקומי שתומך בצמיחה, אם הוא אינו מתנגש עם התרופות האחרות.
בנוסף, לעתים הנשירה שמופיעה בתחילת טיפול חדש מתמתנת מעצמה אחרי שהגוף מסתגל, גם בלי שינוי בתרופה. במקרה כזה הסבלנות משתלמת, וכדאי לעקוב באמצעות תמונות תקופתיות ולא להסיק מסקנות מוקדמות. במקביל, טיפוח עדין, תזונה עשירה בחלבון ותסרוקות רפויות מפחיתים את האובדן הנוסף של שיער משבירה.
את כל הצעדים האלה כדאי לתאם עם הרופא המטפל, שמכיר את התמונה הרפואית המלאה ויודע אילו תכשירים בטוחים לשילוב.
לסיכום
תרופות הן גורם שכדאי לזכור כשמבררים נשירת שיער, במיוחד כשהנשירה התחילה כמה חודשים אחרי שינוי בטיפול. עם זאת, הצעד הנכון הוא לעולם לא להפסיק תרופה על דעת עצמכם, אלא לפנות לרופא המטפל ולבחון יחד חלופות. ברוב המקרים הנשירה הפיכה, והשיער חוזר בהדרגה אחרי שהגורם מטופל.