אז יצאתם מהבית ואתם כבר נמצאים באירוע.
זה יכול להיות אירוע משפחתי, ביקור בגן שעשועים או בכל מקום אחר בו אתם והילד אינכם השחקנים היחידים.
חשוב שאני, כהורה, אזכור שני דברים:
הילד שלי צריך אותי.
יש לי כוחות ויכולות לעמוד בתפקיד המאתגר הזה.
אז עשינו הכנה מראש, אולי אפילו לקחנו אתנו עזרים מתאימים במטרה להפחית רמות תסכול ולסייע לו להגיע לוויסות חושי. אבל בסופו של דבר זה קרה.
התפרצות.
מה הלאה?
התפקיד שלי כהורה של הילד הוא להוציא אותו פיסית מתוך הסביבה הזו.
אוכל גם לבקש עזרה בפיזור הסקרנים שהתקבצו סביב לצפות במתרחש,
או לחילופין, לקחת את הילד לצד.
לא נגדי ולא אומר עלי כלום
חשוב לזכור!
הילד שלי לא מתכוון לעשות כאן שום דבר נגדי.
ההתנהגות הזו לא אומרת עלי כהורה שלו כלום!
התפקיד שלי בסיטואציה הזו היא להפריד בין מה שקורה בשטח עם הילד ומה עלי לעשות כדי להרגיע אותו,
לבין מה שאנשים בסביבה רואים, שומעים ואומרים…
להשתיק רעשי רקע
לא פעם הורים שומעים רעשי רקע מהסובבים – על חוסר בגבולות או על בעיות חינוכיות.
כהורים עלינו לאמן את עצמנו לא לתת מקום לרעשי הרקע הללו!
להפריד בין מה שמתרחש בתוכי לבין מה שמתרחש בסביבתי.
המטרה שלי היא להשיג שליטה פיסית על עצמי, על ההתנהגות שלי ועל הגוף שלי. השליטה הזו תשפיע על ההתנהלות שלי בזמן אמת. השליטה תאפשר לי לפעול בעוצמה, כך שיתכן שהאירוע יסתיים מהר יותר.
לתרגל ביום יום כדי להיות מוכנים לשעת מבחן
כדי להגיע מוכנים לשעת מבחן של התפרצות במקום ציבורי חשוב לתרגל ביום יום.
המצב הנתון הוא לא בשליטה שלנו! אנחנו צריכים לעשות את המקסימום שיש ביכולתנו. ואם כך עשינו, גם אם הילד יתפרע – זה בסדר.
ההבנה הזו מאפשרת לנו לצאת רגועים עם הילד
וגם לצלוח התפרצויות בצורה הטובה והיעילה ביותר!
